חשבתי שהזרם צריך לעבור למרות הטרנזיסטור כדי להגדיל אותו.
זה מדגיש תפיסה מוטעית מסוכנת. הנוכחי הוא זרם ה תשלום. מטען, כמו אנרגיה, הוא לעולם לא נוצר ולא נהרס. לפיכך, לעולם לא תמצא מכשיר שבו הזרם הכולל הזורם למכשיר אינו שווה לזרם הכולל הזורם החוצה. במונחים פורמליים יותר, זה נקרא החוק הנוכחי של קירכהוף.
זה הגיוני. האם יש מכשיר כלשהו שתוכל להכניס לצינור כך שהמים שיוצאים יהיו גדולים יותר מהמים שנכנסים? אם כן, זו תהיה מכונת מים אינסופית. כמו כן אין מכונת טעינה אינסופית.
במעגל שלך הזרם נכנס דרך הבסיס והקולט ויוצא דרך הפולט. זרם הפולט שווה בדיוק לזרם הבסיס בתוספת זרם הקולט. בגלל הרווח של הטרנזיסטור, זרם הבסיס קטן בהרבה מזרם הקולט בגורם 100 ומעלה - פרמטר זה נקרא \ $ h_ {FE} \ $ בגליון הנתונים.
מכיוון זרם הפולט הוא סכום זרם הבסיס והקולט, ולכן הוא גם גדול בהרבה מזרם הבסיס, זה תקף לחלוטין (ולעתים קרובות שימושי) לצרף דברים לפולט הטרנזיסטור בכדי להשתמש ברווח הטרנזיסטור. ראה מדוע אחד יניע נוריות עם פולט נפוץ?
יתר על כן, השימוש שלך ב"לפני "וב"אחרי" מציע לך לחשוב שתוכל להתחיל במסוף + של ואז עבד את דרכך אל הטרמינל בעקבות חשיבה ליניארית של סיבה ותוצאה. אתה לא יכול. בכל מקרה זה לא הגיוני. אנו מכנים אותם מעגלים כי הם בדיוק כך:
cir · cuit (sûrkt) n.1.a. קו סגור, בדרך כלל מעגלי, שמסתובב סביב אובייקט או אזור.
זרם זורם דרך הסוללה בדיוק כמו כל דבר אחר. המטען החשמלי נע ב מעגל . למעגל אין התחלה או סוף, כך שלא תוכל לקבל "לפני" או "אחרי".
אינך זקוק לשום דבר כה מורכב כמו מעגל טרנזיסטור כדי להמחיש זאת; רק נורית LED ונגד יעבדו. נסה זאת:
לדמות את המעגל הזה - סכמטי שנוצר באמצעות CircuitLab
האם יש הבדל פונקציונלי בין המעגלים הללו? אם אתה באמת רוצה להיכנס לשרשרת הסיבה והתוצאה, אז אתה צריך לחשוב במהירות האור ולקרוא איך הזרם יודע כמה לזרום לפני שראית את הנגד?